במאמר זה נעבור על שלושת השיטות המסורתיות בקראטה אשר נולדו ביפן ומקורם בסין. נגע על קצי המזלג על ההיסטוריה ועל המייסדים של השיטות האלה. למה כל אחד מהשיטות מיוחדת במינה ומשרטת מטרה שונה לחלוטין. נתמקד על המאפיינים העיקריים שלהן. ננסה להבין איזו שיטה מסורתית דומיננטית היום בעולם עקב תכונותיה. נברר מה בכל זאת מאחד אותם למעט עובדה שמקורן בסין.
השוואת שיטות מסורתיות שונות בקראטה
כדי שנוכל להשוואת בין השיטות השונות בקראטה, ננסה לצלול על קצה המזלג בסגנונות הקראטה ובהיסטוריה שלהם. כעיקרון השיטות השונות בקראטה הם תערובת של טכניקות שנוסדו משיטות לחימה אוקינאוויות. כאשר במקורם משיטות לחימה סיניות. קראטה המודרני קיים בעיקר אחרי המאה ה- 19 והאלה. למרות זאת, עד למאה ה-13. בשנת 1906 הופצו מספר שיטות קראטה מאי אוקינאווה ביפן. היו שתי שיטות קראטה מפורסמות דאז, שוטוקאן ושיטוריו. לאחר מלחמת עולם השנייה, קראטה קיבל הכרה פורמאלית ביפן כשיטת לחימה יפנית מסורתית. שלושה זרמים מרכזיים של קראטה התפתחו באוקינאווה: שוטוקאן, גוג'ו ריו וקיוקושנקאי שמקורה בשוטוקאן וגוג'ו ריו.
למה קראטה התפצל לשני זרמים גדולים, מסורתי וספורטיבי?
קראטה כמו כול גוף חיי ונושם עובר תהליכים אבולוציוניים באותה סביבה בה היא נמצאת. דהיינו מנסה להתאים את עצמו למציאות קיימת. כיום קראטה ממשיך להתפתח בכל רחבי העולם, אך השיטה המקורית התפצלה לשני זרמים גדולים: לזרם מסורתי וספורטיבי. כאשר במסורתי דגש על לימוד ותרגול קאטות. לעומת זאת, קראטה ספורטיבי הושפע משינויים מקומיים ותרבותיים בהתאם לאזור ברחבי העולם ועל פי אזור גיאוגרפי בו הוא צומח. בזרם ספורטיבי שולבו סגנונות שונים של אומנויות לחימה עם קראטה מסורתי ולמעשה הפכו לאומנויות לחימה משולבות בפועל (MMA). כלומר שמים דגש במהלך הקרבות על תנועות יעילות, עוצמתיות עם הרבה כוח, משלבים היאבקות, ג'וגיטסו ברזילאי, אגרוף תאילנדי וכו'... בניגוד לשיטת בתי ספר מסורתיים, קונסרבטיביים לקראטה, בהם נשמר יותר אופי המקורי, הן מבחינה תרבותית והן מבחינת אופי הלחימה הנלמד. בהם דגש גדול באימונים בעיקר בתרגולי קאטות ואוסף תנועות ללא מגע מלא עם היריב. אומנם יש גם שיטה מסורתית יוצא דופן עם מגע מלא, נעבור עליה בהמשך.
בישראל קיימת התאחדות קראטה המודרני כללי וקראטה המסורתי. בין שתי שיטות אלה קיים שוני מהותי מבחינת כללי שיפוט והענקת ניקוד בתחרויות. מתחילת מאה ה-21, זרם קראטה ספורטיבי הפך לדומיננטי יותר בארץ ובכל עולם.
הארגון העולמי W.K.F בלעדית מייצג קראטה בוועד האולימפי. כאשר באולימפיאדה ב- 2020 התקיימו שני סוגי תחרויות: הצגת קאטות וקרבות קומיטה. כאשר בזמן הקרבות חובה ללבוש מגני רגליים, כפפות קלות ומגני שיניים.
האם יש שוני בין שיטות מסורתיות שונות בקראטה?
נעבור על שלושת השיטות המסורתיות: שוטוקאן, גוג'ו ריו וקיוקושנקאי. ננסה לסקור את המאפיינים הבולטים של השיטות ואז נבין עד כמה הם שונים במהותם.
מאפיינים של קראטה שוטוקאן
גיצ'ין פוּנאקוֹשי (1868-1957), מייסד הקראטה שוטוקאן מסורתית, סמלו, טיגריס חסום במעגל, מסמל את העוצמה האדירה והפראית בה מחזיק הלוחם, עצמה המרוסנת אשר בשליטה, משוחררת אך ורק בעתות צרה.
בפילוסופיה של השיטה ניתן להתייחס למספר ציטוטים נבחרים אשר הניח גיצ'ין פוּנאקוֹשי: אימון קראטה דורש חיים שלמים; אין התקפה ראשונה בקראטה; תחילה יש להבין את עצמך, ואז להבין את האחרים; המחשבה צריכה להיות משוחררת; אל תשכח את הדינאמיקה של העוצמה, האלסטיות של הגוף והמהירות של הטכניקה. אלה מספר הציטוטים הנבחרים מתוך בסה"כ עשרים שהוא כתב.
האימון בדרך כלל מחולק לשלושה חלקים עיקריים: בסיס, קומיטה וקאטה. כאשר טכניקות מאופיינות בעומק ובעמידות עמוקות המעניקות יציבות, תנועות חזקות ומחזקות את הרגליים. בשוטוקאן לא משתמשים בכוח, אלא ב"קימה", שהוא המשקל ומרכז הכובד של הגוף, דהיינו מנצלים את כל משקל הגוף, על פי גישתם היא חזקה יותר מתנועה הנובעת משרירי היד או הרגל בלבד. בקרבות משתמשים באותן עמידות שבקאטות. יוצרים של השיטה גיצ'ין פוּנאקוֹשי חשב כי אמנויות לחימה מסורתיות כמו סומו, ג'ו ג'וטסו וקנג'וטסו מתמקדות יותר מדי בקרב, והחליט לשים יותר דגש על בריאות, נשימה ועל שליטה יוצאת דופן בגוף ובנפש.
מאפיינים של קראטה קיוקושנקאי
מאסוטאצו אויאמה (1923-1994), מייסד הקראטה קיוקושינקאי מסורתית, היה תלמיד של מאסטר פונאקושי. הוא שאב מהשוטוקאן דברים רבים שעזרו לו לפתח שיטה משלו. אף הכניס לקיוקושין מספר קאטות של שוטוקאן עם שינויים קטנים.
בניגוד לקראטה שוטוקאן מדובר בשיטת הלחימה במגע מלא ומשמעותה היא "החברה של האמת המוחלטת". חוקיו מאפשרים בעיטות לראש ולרגליים, בניגוד לסגנונות הקראטה האחרים. מדובר בקרב במגע מלא ונחשב לסגנון לחימה יעיל ומציאותי. בשיטה מתאמנים לוחמי (MMA) רבים, השיטה מתאימה לצרכי הגנה עצמית ותורמת לפיתוח משמעת עצמית אצל החניכים שלה. בשיטה זו תכנים גלובליים של השיעור דיי זהים עם שוטקאן קראטה, דהיינו האימון בדרך כלל מחולק לשלושה חלקים עיקריים: בסיס, קומיטה וקאטה.
בפילוסופיה של השיטה ניתן להתייחס לשבעה עקרונות דוג'ו קון אותם הניח אויאמה, כאשר לכל אחד מהם חשיבות עליונה ושווה: נאמן את ליבנו וגופינו בשביל רוח יציבה ואיתנה; נרדוף את המשמעות האמתית של דרך הלחימה, כך שבבוא העת חושינו יהיו דרוכים; עם מרץ אמיתי, נשאף לפתח רוח של סגפנות; נאמץ את חוקי האדיבות, נכבד את הבכירים מאתנו, ונמנע מאלימות; נלך בדרכינו הדתית, ולעולם לא נשכח את מעלת הענווה; נייחל לתבונה ולחוסן, לא לתשוקות אחרות; כל חיינו, דרך המשמעת של הקראטה, נשאף לממש את המשמעות האמתית של דרך קיוקושין.
מאפיינים של קראטה גוג'ו ריו
צ'וגון מיאגי סנסיי (1888-1953), מייסד שיטת גוג'ו ריו מסורתית. מתחילים אימון עם מדיטציה קצרה, תרגילי חימום אשר כוללים מתיחות ותרגילי כוח עם אירובי. בשלב השני ממשיכים עם תרגילי יסוד כגון: התקפות בסיסיות, הגנות, התחמקויות וכו'...בשלב הבא מבצעים תרגילים מורכבים יותר על פי אותו נושא שבוצעו תרגילי בסיס. מתרגלים עבודה בזוגות, בהם חזרות על תרגילים מורכבים. קרבות מבוססות על הנושא של השיעור. נדגיש כי בשיטה זו ממש מבדילים בין תרגילי זרימה לתרגילי כוח או דיוק. לקראת סוף השיעור מעבירים קאטות בנושא שתואם אופיו של השיעור. ובהמשך בוצע אימון כוח קצר ושחרורים. מסיימים את השיעור עם מדיטציה קצרה.
בשל אופייה של השיטה, בקאטות המתקדמות קיימות אלמנטים של לחימה צמודה או היחלצות מאחיזות בצורות מגוונות. בשיטה נהוג לתרגל מכות לטווחים רחוקים יותר.
מתן ניקוד בקראטה מסורתי
בקראטה מסורתי מתן ניקוד מבוססת על הפתגם האוקינאווי, "מכה בודדת - מוות ודאי" שעל הקרב להסתיים במכה בודדת וניצחון. בקראטה שיטת הניקוד מבוססת על הצבירה: יוקו-נקודה אחת, מכה לפנים, וואזרי-שתי נקודות בעיטה לגב או לבטן, איפון-שלוש נקודות, מקבלים על בעיטה לראש או הפעלה של היריב מצב של אגרוף בלא פגיעה.
מה מייחד קראטה מסורתי מבחינת הציוד?
בכל שיטת קראטה לובשים חליפת קראטה וכפפות קלות. כדי לא להיפגע בקרבות מחוץ לתחרויות (באימונים) שומרים על הבטיחות ומשתמשים במגני ידיים, רגליים ושיניים. כמוכן, כאשר מדובר בקרבות מגע מלא משתמשים במגן גוף וראש. אומנם, בתחרויות בדרך כלל מותר רק כפפות קלות ומגני שיניים.
סיכום על קראטה מסורתי
סקרנו שלושת השיטות הדומיננטיות של קראטה מסורתי מבחינת מספר מאפיינים הבולטים: תהליך תחילה וסיום של השיעור, מהלך השיעור מה השוני העיקרי בין השיטות, מה מאחד אותם כמו מתן ניקוד בקראטה מסורתי שמבוסס על הפתגם "מכה בודדת - מוות ודאי". תכונה בולטת שמאחדת קראטה מסורתי היא העדר עבודה על הקרקע והרבה עבודה על הקאטות, כאשר ישנם קאטות דומות בין השיטות. מסקירה הסתבר כי קיוקושנקאי קראטה מפתח משמעת עצמית גבוהה ויכולת הגנה עצמית מוכחת עקב התכנים שלה יחסית לשתי שיטות אחרות: שוטוקאן וגוג'ו ריו בהם שמים דגש יותר על גמישות, בריאות, טכניקות לשם סימונים ופחות מגע מלא בדומה לאומנויות לחימה סיניות. בגלל כל זה קיוקושינקאי קראטה נחשב יותר מועדף אצל לוחמי אומנויות לחימה משולבות (MMA).
Comments